השבוע התחילה שנת הלימודים אצל הילדים, ובאופן טבעי זה עורר מחדש את הדיונים על רלוונטיות (או, יותר נכון, חוסר-רלוונטיות) של מערכת החינוך הממלכתית שלנו.

אבל לפני שבכלל נכנסים לדיון החשוב הזה, כדאי שקודם כל נבהיר לעצמנו מהי המטרה של אותה המערכת.

וכאן חשוב לעצור שניה ולעשות הבחנה קריטית בין “חינוך” ל”השכלה”:

• הרי “השכלה”, כשמה היא, פונה לשכל ועוסקת בפיתוח היכולת הקוגניטיביות והקניית ידע ברמה השכלית
• מנגד, “חינוך” מכוון אל משהו הרבה יותר עמוק ומקיף – אל הזהות ואל איכות ה-being הבסיסית של האדם.
  
  לא במקרה המילה “חינוך” נגזרת מאותו שורש כמו “חניכה” – אותו טקס מעבר אוניברסלי שבחברות מסורתיות בא לציין שינוי מהותי במעבר מילדות לבגרות…

תהליך חיוני שכל כך חסר היום בחברה המודרנית: