כולנו מכירים את השיר המפורסם של ג’ון לנון all you need is love שהפך למעין המנון של דור ההיפיס של שנות השישים.

השיר הזה הוא אחד ביטויים שבולטים של הרעיון הזה שעומד בבסיסן של הרבה גישות רוחניות מודרניות – שאהבה היא הפתרון הרוחני האולטימטיבי לכל צרותנו.

לרעיון הזה יש צורות וניסוחים שונים:

  • שכולנו אחד,
  • שנפרדות היא אשלייה,
  • ש”האגו” היוצר את החווית הנפרדות הזאת הוא מכשול שיש להתגבר עליו

אבל לא משנה מה הניסוח – עדיין יש משהו מאוד חשוב שמתפספס כשאנחנו הופכים את הרעיון הזה לדוגמה נוקשה:




פסיכולוגים רבים מדברים היום על חשיבותו של “האמון הבסיסי” – אותה תחושה יסודית שהעולם והאנשים הם “בסדר”, הם “בעדנו”, שאנחנו יכולים לסמוך ולקבל תמיכה, שלא צריך לעשות הכל לבד בכוחות עצמנו.

וכמו שאתם בטח יכולים לנחש – לחוסרים בחווית האמון הבסיסי יש השפעה קריטית על איכות החיים שלנו.

זאת בדיוק הסיבה בגללה החלטתי לחלוק איתכם היום תהליך פשוט שעוזר לנו לטפל בסיבות העמוקות ביותר לחוסרים הללו

(וזה לאו דווקא הסיבות שרוב האנשים חושבים עליהן):


mp3-150x150

להורדת קובץ mp3 עם ההקלטה…






לפרטים על סדנאות והקורסים של קונסטלציה משפחתית
שהזכרתי בפודקאסט…


מכירים את “תפילת השלווה” המפורסמת?

התפילה הזאת מתמצתת בצורה מדויקת להפליא את מהותה של מודעות אמיתית, אבל יש בה משהו קצת טריקי…

אותה “תבונה”, קרי היכולת להבחין בין הדברים שיש לנו אפשרות לשנות, לבין אלה במחוץ לשליטה שלנו – היא ממש דבר לא מובן מאליו.

אפשר אפילו להגיד שהשאלה הזאת – “על מה בכלל יש לי שליטה?” – היא אחת השאלות החשובות ביותר שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו:




לפני כחודש ערכתי בדף שלי בפייסבוק משחק נחמד – הזמנתי אנשים להשלים את המשפט

“אילו הייתי לגמרי חופשי/ת, הייתי …”

וזה היה מרתק לקרוא את התשובות השונות של האנשים – לראות אותם משתפים למה בעצם הלב שלהם כמהה יותר מכל.

אבל היה גם משהו משותף לרוב התשובות – מעין תחושה כללית שזה רק חלום שלא באמת ניתן להשגה…



כמו שאתם בטח יודעים, ביום חמישי האחרון התקיים בבריטניה משאל-עם שבו הוחלט על היציאה מן האיחוד האירופאי.

מדובר באירוע בעל חשיבות פוליטית והיסטורית עצומה, אבל זאת לא הסיבה שבגללה בחרתי לדבר על זה היום.

מה שמרתק כאן הוא עצם התהליך שהוביל להכרעה ההיסטורית הזאת – מה שהופך את “ברקזיט” למטפורה מדויקת להפליא ל”פוליטיקה הפנימית” שמתנהלת לה בתוך כל אחד ואחת מאיתנו.

ובמיוחד כשאנחנו עומדים בפני החלטות חשובות בחיים שלנו,
אז אפשר לראות את התופעה הזאת הכי בבירור:


“אין טוב, אין רע,
סוף סוף אני…
חופשית!”

כל מי שיש לו ילדים או נכדים, מכיר כנראה את המילים הללו משיר הנושא של הסרט המצויר “לשבור את הקרח” – או, כמו הילדים קוראים לו, “הסרט של אנה ואלזה”.

מדובר בשובר-הקופות הכי גדול שאולפני דיסני יצרו אי-פעם, ובאופן טבעי זה מעלה את השאלה “למה דווקא הסרט הזה תפס כל כך חזק?”

מה גרם למאות מיליוני ילדים ברחבי העולם להתאהב בסרט, ובמיוחד בשיר הנושא שלו?


אחת השאלות הכי חשובות שאנשים שואלים את עצמם – במיוחד במחצית השנייה של חייהם – זה השאלה “מי אני?”

אבל באופן אירוני, כל הגדרה שנוכל רק לחשוב עליה מדברת בעצם על שייכות לקבוצה של אנשים אחרים.

במילים אחרות, “האני” שלנו מוגדר על ידי “האחר”:


בשבת האחרונה סבתא שלי הלכה לעולמה.

כשחזרנו אתמול מהלוויה, עצרנו בכניסה לבית ופתאום אבא שלי אמר:

“טוב, אולי זה הכול לטובה…”

ואז הוא פתאום סיפר לי על סצנה אחת שראה לפני שנים בסרט “טרוייה” – סצנה שבה בראד פיט שמשחק את אכילס אומר:

“האלים מקנאים בנו – כי אנחנו בני תמותה…”


זהו, נגמרו החגים, ורבים מאיתנו חוזרים עכשיו לכל מיני פרויקטים ששמנו בצד בזמן החופשה, אולי גם מתכננים תוכניות ומתחילים דברים חדשים.

ובדרך כלל, כשעולה ציפייה הזאת למשהו חדש שיתחיל, באופן אוטומטי זה מציף לתוך המודעות שלנו סיטואציות דומות שחווינו בעבר.

וכמו שאולי כבר שמתם לב, משום מההמוח שלנו הרבה יותר טוב בלזכור את הכישלונות שלנו, מאשר את ההצלחות.

ולכן בכל התחלה חדשה איפשהו ברקע נמצאים גם “הניחוחות” של כישלונות העבר שלנו.

ואם לא נשים לזה לב, הזכרונות הללו מתחילים להגדיר אותנו, מעצבים את את ההווה שלנו, בסופו של דבר דבר לא מאפשרים לנו ליצור משהו חדש באמת:


ביום שישי האחרון קראתי ראיון מרתק עם קרלו שטרנגר – אחד הפסיכולוגים הבולטים שיש לנו בארץ.

הראיון עסק במה ששטרנגר קרא לו “פורנוגרפיה של הצלחה”, כלומר דימוי מעוות של הצלחה בתודעה הקולקטיבית שלנו.

הרי בדיוק כמו שסרטי פורנו יוצרים דימוי מעוות של סקס, ככה גם חלקים גדולים של תרבות ההתפתחות האישית מושתים על תפיסות קלישאתיות ולא מציאותיות של “מה זה אומר להצליח?”, “מה זה אומר באמת להגשים את עצמי?” וכו’

.ואז קלטתי שהעיוות הזה הוא הרבה יותר רחב ועמוק מהצלחה במובן הצר של “הצלחה חומרית”

בעצם, הפורנוגרפיה הזאת מעוותת כל תחום בחיים שלנו – מהורות וזוגיות ועד רוחניות: