לרבים מאיתנו יש “יחסי אהבה-שנאה” עם הכסף.

האי-נוחות סביב הכסף כה גדולה, עד שהרבה פעמים יוצא לי לשמוע את המשפט “אם זה היה תלוי רק בי, בכייף הייתי עושה את העבודה הזאת בהתנדבות”.

אבל מה הופך את הכסף לנושא כל כך טעון?

זאת בדיוק השאלה הקריטית שעליה הייתי רוצה לענות היום:


down-arrow

לפרטים על סדנת הקונסטלציה “משחקי הכסף”


 

 

להלן הקישורים שהזכרתי בסוך ההרצאה:

חשבתם פעם מה קובע את רמת ההצלחה שלנו בחיים?

בדרך כלל, כשאני שואל אנשים את השאלה הזאת, התשובות הראשונות של עולות הן “מיקוד”, “התמדה”, “השקעת מאמץ”…

אבל כולנו מכירים גם דוגמאות של אנשים שעובדים מאוד קשה, לא מוותרים למרות הקשיים, אבל עדיין ההצלחה המיוחלת לא מגיעה

אז מהו ההבדל שעושה את כל ההבדל?

אחת התשובות המפתיעות והמרתקות לשאלה הזאת פגשתי בזמנו אצל ברט הלינגר – היוצר של שיטת הקונסטלציה המשפחתית:

“להצלחה יש פנים של אימא…”

בהתחלה כשנתקלתי במשפט הזה לא ממש ידעתי מה לעשות איתו – זה נשמע לי כמו דימוי פיוטי מופשט שלא ממש קשור למציאות.

אבל עם הזמן התחלתי להבין את כוונת המשורר:


mp3-150x150

להורדת קובץ mp3 עם ההקלטה…






לפרטים על סדנאות והקורסים של קונסטלציה משפחתית
שהזכרתי בפודקאסט…


חשבתם פעם מה קובע את רמת ההצלחה שלנו בחיים?

בדרך כלל, כשאני שואל אנשים את השאלה הזאת, התשובות הראשונות של עולות הן “מיקוד”, “התמדה”, “השקעת מאמץ”…

אבל כולנו מכירים גם דוגמאות של אנשים שעובדים מאוד קשה, לא מוותרים למרות הקשיים, אבל עדיין ההצלחה המיוחלת לא מגיעה

אז מהו ההבדל שעושה את כל ההבדל?

אחת התשובות המפתיעות והמרתקות לשאלה הזאת פגשתי בזמנו אצל ברט הלינגר – היוצר של שיטת הקונסטלציה המשפחתית:

“להצלחה יש פנים של אימא…”

בהתחלה כשנתקלתי במשפט הזה לא ממש ידעתי מה לעשות איתו – זה נשמע לי כמו דימוי פיוטי מופשט שלא ממש קשור למציאות.

אבל עם הזמן התחלתי להבין את כוונת המשורר:


mp3-150x150

להורדת קובץ mp3 עם ההקלטה…






לפרטים על סדנאות והקורסים של קונסטלציה משפחתית
שהזכרתי בפודקאסט…


אתמול בערב יצאתי להליכה – הלכתי אצלנו בשכונה כשמצד שמאל שלי נמצאים הבתים, ובצד ימין – מתחילה השמורה.

ותוך כדי ההליכה, קלטתי פתאום שאני ממש הולך בין שני עולמות שונים:

  • מצד אחד – העולם של בתים מרובעים, של אור חשמלי, של מוזיקה רועשת שנשמעה מאחד הבתים, הפיצפוצים של עמודי החשמל…
  • מצד שני – הריחות של הצמחיה, קולות של חזירי בר וכל מיני חיות אחרות…

ואז חשבתי שזאת בדיוק החוויה של רוב האנשים בעולם המודרני שבו אנחנו חיים – ההליכה הזאת בין שני העולמות.

העולמות שניטשה קרא להם “האפולוני” ו”הדיוניסי”:




 

לפני כמה ימים חזרתי מחופשה שלי באיטליה, וממש יום-יומיים אחרי שנחתנו פתאום ראיתי כמה מן החברים שלי בפייסבוק משתפים סרטון בשם Why Your Life Is Not A Journey.

הסרטון היה מבוסס על הרצאה של אלן ווטס – אחד הממורי הזן היותר המעניינים שהיו בשנות השישים – אבל אני חייב להגיד שהכותרת שלו ממש הפתיעה אותי.

עדיין, היות ואני מכיר ומאוד אוהב את הגישה של אלן ווטס, הייתי מסוקרן מספיק כדי בכל זאת לראות את הסרטון:




לצפייה בהרצאה של אלן ווטס:

כולנו מכירים את השיר המפורסם של ג’ון לנון all you need is love שהפך למעין המנון של דור ההיפיס של שנות השישים.

השיר הזה הוא אחד ביטויים שבולטים של הרעיון הזה שעומד בבסיסן של הרבה גישות רוחניות מודרניות – שאהבה היא הפתרון הרוחני האולטימטיבי לכל צרותנו.

לרעיון הזה יש צורות וניסוחים שונים:

  • שכולנו אחד,
  • שנפרדות היא אשלייה,
  • ש”האגו” היוצר את החווית הנפרדות הזאת הוא מכשול שיש להתגבר עליו

אבל לא משנה מה הניסוח – עדיין יש משהו מאוד חשוב שמתפספס כשאנחנו הופכים את הרעיון הזה לדוגמה נוקשה:




פסיכולוגים רבים מדברים היום על חשיבותו של “האמון הבסיסי” – אותה תחושה יסודית שהעולם והאנשים הם “בסדר”, הם “בעדנו”, שאנחנו יכולים לסמוך ולקבל תמיכה, שלא צריך לעשות הכל לבד בכוחות עצמנו.

וכמו שאתם בטח יכולים לנחש – לחוסרים בחווית האמון הבסיסי יש השפעה קריטית על איכות החיים שלנו.

זאת בדיוק הסיבה בגללה החלטתי לחלוק איתכם היום תהליך פשוט שעוזר לנו לטפל בסיבות העמוקות ביותר לחוסרים הללו

(וזה לאו דווקא הסיבות שרוב האנשים חושבים עליהן):


mp3-150x150

להורדת קובץ mp3 עם ההקלטה…






לפרטים על סדנאות והקורסים של קונסטלציה משפחתית
שהזכרתי בפודקאסט…


מכירים את “תפילת השלווה” המפורסמת?

התפילה הזאת מתמצתת בצורה מדויקת להפליא את מהותה של מודעות אמיתית, אבל יש בה משהו קצת טריקי…

אותה “תבונה”, קרי היכולת להבחין בין הדברים שיש לנו אפשרות לשנות, לבין אלה במחוץ לשליטה שלנו – היא ממש דבר לא מובן מאליו.

אפשר אפילו להגיד שהשאלה הזאת – “על מה בכלל יש לי שליטה?” – היא אחת השאלות החשובות ביותר שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו:




לפני כחודש ערכתי בדף שלי בפייסבוק משחק נחמד – הזמנתי אנשים להשלים את המשפט

“אילו הייתי לגמרי חופשי/ת, הייתי …”

וזה היה מרתק לקרוא את התשובות השונות של האנשים – לראות אותם משתפים למה בעצם הלב שלהם כמהה יותר מכל.

אבל היה גם משהו משותף לרוב התשובות – מעין תחושה כללית שזה רק חלום שלא באמת ניתן להשגה…