חשבתם פעם על זה שבעברית המילה “אושר” נגזרת מאותו שורש כמו המילה “אישור”?

ושהמילה “מאושר” מרמזת שאולי אנחנו זקוקים למישהו ש”יאשר” אותנו – ורק אז נוכל להיות באמת “מאושרים”?

הנושא הזה – של הצורך העמוק שלנו בקבלת אישור – עולה המון בקורסים שלי, ואחת הנקודות המאתגרות ביותר מבחינת הרבה מאוד אנשים היא התובנה הבאה:

בשביל לקבל אישור אנחנו חייבים את “האחר”.

וכן, אני יודע שבימינו מאוד פופולרי הרעיון של “קבלה עצמית” או “לא צריך אישור מאף אחד” – שמספיק שאנחנו בעצמנו ניתן לעצמנו את האישור המיוחל – אבל האם זה באמת נכון?