"שירו של הילד: המסע אל השלמות הפנימית"

הקלטת הוובינר המיוחד עם ד"ר מארק זלוצ'ין

 

הגב ל- נורית ירון

62 תגובות עבור “שירו של הילד: המסע אל השלמות הפנימית”

טלי

December 10th, 2014 at 13:09 הגב

האם הכוונה היא להתחבר לבדידות ולביישנות שהייתה לי בילדות?
או לחלק הילדותי והאופטימי שלי, כמו שאני רואה ילדים היום משתוללים וצוחקים, ובלי דאגות?

דר' מארק זלוצ'ין

December 11th, 2014 at 16:05 הגב

הי טלי,
בדרך כלל שני הדברים הללו הולכים ביחד – כי שניהם זה חלק מן “הילד שהיינו” – אי -אפשר להתחבר רק לצד אחד של זה.

ולכן הרבה פעמים כשאנחנו חוסמים את החלק “השלילי” של חווית הילדות – כמו, למשל, בדידות וביישנות – אנחנו גם מנתקים את הכצמנו מן החלקים “החיוביים”, כמו קלילות, אופטימיות, צחוק וכו’

בקיצור, “ילד פנימי” זה עסקת חבילה 🙂

כרמלה

November 17th, 2014 at 16:34 הגב

בעז”ה

תודה רבה על הפתיח הנפלא ”שירו של הילד” .

בילדותי, נאלצתי להיות בוגרת…

ואילו בבגרותי (65) , דוקא במצבים בהם נדרשת בגרות,

בעל כרחי, הילדה מתפרצת ממני החוצה…

בילדותי הרגשתי נבגדת ע”י המבוגרים שבמקום לשמור עלי, פגעו בי

ובבגרותי, אני מרגישה כבוגדת בילדה שבי, כי אני מתעלמת ולא מתייחסת אליה

לא יכולה להתקרב אליה – הרבה פחדים…

דר' מארק זלוצ'ין

November 18th, 2014 at 11:42 הגב

בהחלט כרמלה, לרובנו יש המון פחדים ש”סוגרים” את הילד הפנימי ולא מאפשרים לו להתבטא בחיים שלנו (או, לחלופין, להתבטא בהתפרצויות בלתי-נשלטות).

עבודה עם הפחדים הללו – וגם רגשות נוספים, כמו עצב, זעם, בושה וכו’ – היא חלק הכרחי בתהליך הריפוי של הילד הפנימי ושל הגשמה אמיתית של עצמנו.

וכשאנחנו מתקרבים אל הליבה של “גוף הכאב” הזה, לרוב קשה לנו לעשות את העבודה הזאת בעצמנו – אנחנו זקוקים לתמיכה חיצונית בשביל לעשות את הריפוי הזה.

שושה שפיר

November 15th, 2014 at 10:54 הגב

שמחתי לשמוע את ההרצאה שלך. שלחתי לך בקשת ייעוץ. אשמח שתתקשר אלי מחר 16.11 אחרי 16:00 המון תודה. שושי 0503994484

ruth

November 13th, 2014 at 10:21 הגב

Mark, thank you for sharing.
This gave me such a more full understanding of how the child is part of us.
thank you so much, ruth

דר' מארק זלוצ'ין

November 13th, 2014 at 16:32 הגב

wonderful Ruth 🙂

דפנה

November 12th, 2014 at 22:35 הגב

האם אפשר לקרוא לחלקים הללו גם: ייצוגים פנימיים?

דר' מארק זלוצ'ין

November 13th, 2014 at 16:34 הגב

האמת שזה הרבה יותר מ”ייצוג” – אולי זה אחד הדברים הכי חשובים שהייתי רוצה להעביר בהרצאה הזאת – אנחנו מדברים כאן ממש בדמויות שלמות בתוכנו, דמויות “בשר ודם”.

ניצה

November 12th, 2014 at 22:08 הגב

מרק היצירתי. תודה מכל הלב

דר' מארק זלוצ'ין

November 13th, 2014 at 16:34 הגב

תודה ניצה, זה הכול “הילד” 😉

נורית ירון

November 12th, 2014 at 22:01 הגב

האם שיחת ייעוץ קודמת להשתתפות

דר' מארק זלוצ'ין

November 16th, 2014 at 18:11 הגב

הי נורית,

שיחת היעוץ מיועדת למי ששוקל לקחת חלק בתהליך הזה, אבל עדיין יש לו שאלות הלתבטויות וכו’

המטרה של השיחה הזאת היא בעצם לבדוק למה בדיוק את זקוקה, מה את מחפשת והאם הקורס הזה הוא אכן המקום המתאים עבורך.

בנוסף, כל מי שנרשם לקורס מקבל בתור בונוס שיחת אימון אישית איתי שמטרתה לעשות תהליך אישי עמוק עם הכלים שקיבלת בקורס, בנוסף לעבודה שאנחנו עושים בפורמט הקבוצתי ולעבודה האישית שאתם עושים עם הכלים הללו.

מקווה שזה ענה על השאלה שלך…

אודליה

November 12th, 2014 at 21:49 הגב

בעיקר כואב :-/

דר' מארק זלוצ'ין

November 13th, 2014 at 16:39 הגב

זה בדיוק לב העניין, אודליה – הכאב הזה הוא שמפעיל את הילדה הפנימית, ולכן זה כל כך חשוב לעשות עבודת ריפוי שתמוסס את הכאב…

דפנה

November 12th, 2014 at 21:40 הגב

הגעתי לתמונה מהילדות המוקדמת אך היא הייתה ללא רגש.
יכולתי להבין את ההקשר לתחושה ששאלתי עליה אך לא חוויתי שם כלום.

דר' מארק זלוצ'ין

November 13th, 2014 at 16:46 הגב

ישנן שלוש סיבות נפוצות למה בזכרון אין רגש.

הראשונה היא מה שנקרא דיסוציאציה, שזה מצב שבו רואים את תמונה מן הצד, ולא “בגוף ראשון” – לכן חשוב לבדוק שחווית את הסיטואציה דרך העיניים של הילדה.

סיבה אפשרית נוספת זה שהסיטואציה כל כך טעונה מבחינה רגשית, שמופעל מנגנון הגנה פנימי שפוט מנתק אותך מן הרגש.

ואגב, לפעמים שני הדברים שתיארתי יכולים גם לקרות בו זמנית.

ביטוי נוסף שאותו מנגנון הגנה היא הדחקה של רגש מסוים – כמו, למשל, זעם או חוסר-אונים – כלומר האנרגיה הרגשית “מוסטת” למשהו אחר, והרגש פשוט לא מגיע למודעות שלנו.

דפנה

November 15th, 2014 at 19:52 הגב

תודה על תשובתך,
אודה לך אם תסביר לי קצת יותר מה כוונתך בכך שצריך לבדוק אם חוויתי את הסיטואציה דרך העניים של הילדה?ומה הקשר לדיסוציאציה?
תודה רבה על הוובינר שהועבר בצורה ברורה ונעימה.

דר' מארק זלוצ'ין

November 16th, 2014 at 18:15 הגב

דיסוציאציה זה מצב שבה בן אדם מנותק רגשית/חוויתית ממה שקורה לו, הוא חווה את הסיטואציה כאילו זה לא קורה לו, אלא הוא רק צופה מן הצד.

זוהי תגובה די נפוצה במצבים של טראומה והיא דוגמא ל”ניתוק” הזה שדיברתי עליו בוובינר.

כלומר, אם אנחנו מדברים על הילד או הילדה שהיינו, וקרה משהו כואב בעבר, החוויה שלנו במקרה כזה תהיה כאילו הילד או הילדה האלה הם לא אנחנו, כאילו זה קרה למישהו אחר לגמרי.

וזה יוצר את אותה חווית “החור השחור” שדיברתי עליה בתחילת הוובינר – כאילו בזכרון הרגשי שלנו יש חורים, כאילו תקופות מסוימות בחיים שלנו חסרות…

שפרה

November 12th, 2014 at 21:39 הגב

התחושה עכשין כמעט הכל אני צריכה לדאוג ולנהל -בנושאים השיכות לנקיטת יוזמה
מתוסכלת מלדחוך כל הזמן את הענינים וחולמת שמשהו יעשה י את זה
בכאן ועכשיו יש כן שיתוף משפחתי
בעבר כל הזמן הייתי צריכה לנהל את עצמי בלי אפשרות לסמוך על סביבה שממש לא הייתה אינטלגנטית חכמה ומבינה-פרימטבית מבחינה אינטלגנציה רגשית

דר' מארק זלוצ'ין

November 13th, 2014 at 17:01 הגב

החוויה שאת מתארת מאוד מוכרת לי – זה מה שנקרא over-responsible child – כשהילד לא רק צריך לדאוג לעצמו (כי הסביבה לא מספקת לו את מה שהוא באמת צריך), אלא גם צריך לדאוג לכל הסביבה.

במצב הזה חשוב לטפל באותן החוויות הראשוניות בהן “הילדה הפנימית” שלך החליטה שהיא לא יכולה לסמוך על אף אחד.

זה יכול להיות קשור למות האם שהזכרת ויכול להיות שיש שם אירועים נוספים שהשפיעו.

עליזה

November 12th, 2014 at 21:36 הגב

תודה רבה.

נורית ירון

November 12th, 2014 at 21:35 הגב

אכתוב לך בנפרד, יש הרבה מה לספר

דר' מארק זלוצ'ין

November 13th, 2014 at 17:02 הגב

בכייף – אשמח לשמוע 🙂

ניצה

November 12th, 2014 at 21:32 הגב

משהו שמלווה אותי, הפחד מתחושות שכיסיתי דברים שיכולים להזיק לי להעלות אותם ולחוות אותם

שפרה

November 12th, 2014 at 21:29 הגב

מרימת כל הילדה שאך זה התיתמה מאמה בגיל שנה וחצי
למרות שמבחינה פיזית קבלתי את הצרכים שמלה טיול וכו
דמעה כאב התכווצות בבטן

שלום

November 12th, 2014 at 21:27 הגב

יש לי הקשבה והתייחסות לחלק מחלקי הילד הפנימי
שבתוכי ולצרכיו,אבל שכשזה מגיע כמו שאתה אומר לביצוע
חיצוני וחיזוק האימון בצורה מעשית חיצונית,פה אני תקוע
מה שמראה לי שעדיין אין לי אימון

ניצה

November 12th, 2014 at 21:21 הגב

בתמונה השנייה נעשה לי נעים להסתכל ושוב כשהרגשתי אותה/אותי שוב עלתה הרגשה של עומס בחזה ובגרון

ניצה

November 12th, 2014 at 21:20 הגב

כשהסתכלתי על התמונה הרגשתי סקרנות ואהבה וכשניסיתי להרגיש אותי בתמונה, נעשה עצוב וחונק

לולי

November 12th, 2014 at 21:18 הגב

מבחוץ נראית ילדה מטופחת בקרב משפחה אכפתית ומחבקת.

מבפנים- כנועה. שונאת את התספורת החדשה שנכפתה עלי. שונאת את השמלה שלובשת.

נורית ירון

November 12th, 2014 at 21:16 הגב

לפעמים געגועים, והרצון לחבק ועוד

שפרה

November 12th, 2014 at 21:01 הגב

מארק חסר לי בדבריך דוגמאות והמחשות מידי תאורתי לטעמי
אודה אם תדגים יותר

ד"ר יהודית

November 12th, 2014 at 20:44 הגב

בינתיים זה מאד מעניין, אני עוד לא יודעת לְמה “פרקטי” זזה מוביל…

דר' מארק זלוצ'ין

November 13th, 2014 at 17:05 הגב

אני מקווה שהדוגמאות שהיו בהמשך יחד עם שתי ההתנסויות הפכו את ליותר מוחשי בשבילך…

עליזה

November 12th, 2014 at 20:20 הגב

רואים

שלום

November 12th, 2014 at 20:18 הגב

עכשיו בסדר

עליזה

November 12th, 2014 at 20:18 הגב

עכשיו בסדר

שלום

November 12th, 2014 at 20:16 הגב

ערב טוב מראק

מה לגבי המצגות? למה הם לא עוברים?

עליזה

November 12th, 2014 at 20:13 הגב

השקופיות לא מתחלפות

יהוליה

November 12th, 2014 at 20:00 הגב

הייתי רוצה לרענן את מערכת היחסים עם הילד הפנימי שלי כדי שאוכל להיות יצירתית יותר בכל התחומים בחיי ולחיות מתוך אהבה ושלום עם עצמי וסביבתי. וגם כדי להפסיק את כל הפחדים שמונעים ממני לחיות כמו שאני באמת רוצה.

נטע

November 12th, 2014 at 13:20 הגב

להגיע לאיזון נכון שיאפשר לי אולי שחרור ותחושת שלמות.

מיכל

November 12th, 2014 at 12:31 הגב

לא אוכל להשתתף בוובינר, ומאוד אשמח לקבל הקלטה.
תמיד יודעת שיש קשר לעבר בילדות לחיים היום. השימוש במושג “ילד פנימי” וצרכים שלא מולאו לדחיינות וחבלה שונה ומסקרן.
כיצד אוכל להשלים את החסר ולהתקדם…

סימה

November 12th, 2014 at 11:49 הגב

האם יש אפשרות לשלוח הקלטה?

זה מוקדם מידי למי שיש ילדים

גילה עמיר

November 12th, 2014 at 7:25 הגב

פחד. הפחד שבסופו של דבר לא אהיה ראויה, לא אהיה אהובה, נכונה .. והאמונה הבסיסית שאני באמת לא רואיה.

מינה

November 12th, 2014 at 2:11 הגב

האם תהיה אפשרות לשמוע במועד אחר או שתהיה הקלטה?

לא יכולה בזמן הזה.

מילי

November 12th, 2014 at 0:10 הגב

שלום מארק
בילדה הפנימית שלי
ישנה השתאות עמוקה מול יפי העולם
ויכולת לדלג בקלילות
משולבת בחוויה עמוקה של כאב וצער
על הסבל האישי,המשפחתי והיהודי.
הבוגרת שבי “שכחה” את הקלילות
ולכך, אני כמהה
תודה מילי

קורין

November 11th, 2014 at 23:34 הגב

הייתי רוצה ליישם בראש ובראשונה את הידע, ההבנה וההרגשה של “הילדה הפנימית” ביחסים שלי עם אחת מבנותי, ואולי אפילו עם כולן…במחשבה נוספת הייתי רוצה להיות מסוגלת לראות את הילד הפנימי בכל אדם שעימו יש לי מערכת יחסים כלשהי ולהביא למפגש הזה את הילדה שאני, בדיוק כפי שאני, ללא התאמות, ללא חשש. היום אין דבר שמונע ממני לחיות ולפעול באופן שהייתי רוצה. למדתי שאני יכולה לשמש אמא לילדה שאני בדיוק כמו ששתינו רוצות, ולכן אני בשלה ללמוד עוד ועוד על הדינמיקה של הנושא הזה.

yael

November 11th, 2014 at 22:37 הגב

מעוניית להשתחרר מתחושת האין שם משהו בשבילי. ולצאת מהלבד של חיי לתוך דיאלוגים של יחסים , שבהם אראה גם את האחר.
שאזכור לא לוותר על הילדה הפנימית ולהיות איתה קשובה לצרכיה העכשויים, כי היא חייה ובועטת בתוכי.

רות

November 11th, 2014 at 9:12 הגב

ביחסים בינאישיים מה שמפריע לי היום זה הפחד לבטא את עצמי

עוזה מגיד

November 10th, 2014 at 16:34 הגב

רואה ומתחברת הרבה יותר לשלילה: ביקורת, כעס,בריחה… ופחות מדי לחיוב:אמפטיה,שמחה, חיפוש דרך חלופית ,יצירה…..
רוצה להתפתח ולהתפקח מזה.

דר' מארק זלוצ'ין

November 11th, 2014 at 10:26 הגב

תודה עוזה, כמו שאת כבר מכירה אותי, אני לא כל כך מאמין ב”שלילי” – כל הדברים הללו שהזכרת נשמעים כמו “פתח” אל הילדה הפנימית שלך – יש כאן בעצם הזדמנות לפגוש את עצמך ברמה הרבה יותר עמוקה.

לולי

November 9th, 2014 at 22:11 הגב

1. לעצמי. להתפתחות האישית
2. לחידוד ושיפו המיומנות מול מטופלים שלי

תודה מארק 🙂
לילה טוב

דר' מארק זלוצ'ין

November 11th, 2014 at 10:27 הגב

תודה לולי, את מוזמנת לבדוק עם עצמך מה זה אומר בשבילך כרגע – “ההתפתחות האישית” – איזה מקום בתוכך רוצה להפתח? 😉

לולי

November 12th, 2014 at 20:31 הגב

הרמוניה בין החלקים וחיבור עקבי יותר למהות שלי.

יאיר

November 9th, 2014 at 21:46 הגב

רוצה ליישם את הידע מהוובינר כדי לשמוח בהתלהבות ילדית בעת ביצוע מטלות. מונע ממני — ההרגל.

טלי

November 9th, 2014 at 20:26 הגב

אני מרגישה שאני מתפשרת יותר מידי, לא אומרת מה מפריע לי, ושומרת את הדברים בבטן.
אני שומרת הכל בפנים, עד שאני מתפרצת ומנתקת את הקשר, לגמרי.

הפסדתי ככה הרבה חברים שלא יודעים מה לא בסדר, הלא הם היו מרוצים מהקשר, קיבלו את כל מה שרצו.
אבל מבחינתי, אין הדדיות.

זה קורה לי עם בני זוג, ידידים, אבל גם עם חברות.

אנשים מנצלים את זה שאני טובה ונחמדה, ומוציאים עלי את כל הצרות שלהם, וכשאני רוצה משהו, אומרים לי לא ולא מבינים למה אני נפגעת.
זה לא שפעם אחת אמרו לי לא, אלא שיש אנשים שבכלל לא סופרים אותי, אני מתקשה אפילו להתחיל ולהסביר את עצמי, וישר קוטלים ומאשימים אותי.

דר' מארק זלוצ'ין

November 11th, 2014 at 10:29 הגב

תודה טלי, זה נשמע כמו דוגמא ממש קלסית של “ילדה פנימית” שלא מקבלת את ההתיחסות שהיא זקוקה לה (ואולי גם מתפשרת, כי היא כבר לא מאמינה שבאמת תוכל לקבל את מה שהיא באמת זקוקה לו).
אני בטוח שהוובינר ייתן לך כלים להתחיל לרפא את המקומות הללו.

סופיה

November 9th, 2014 at 18:04 הגב

חוסר רצון להיות מעורבת רגשית מן סוג של אדישות והרבה “אנטי “מה כן מרגש אותי עדיין זה אצילות נפש (בסרטים זה מרגש אותי עד דמעות)
ובקשר לשאלה :מה מונע ממני היום לחיות ולפעול … אני חושבת שכנראה פחד מהפגיעה וגם לפגוע באחרים

ניצה

November 9th, 2014 at 15:56 הגב

רוצה להיות יותר סומכת על עצמי ומאמינה בי. לוותר על הבקורת העצמית המכשילה
מה שמונע לדעתי, המרחק הגדול בין מי שנולדתי ומי שגדלתי. בין הפוטנציאל ובין הדעות החקוקות בי

ד"ר יהודית

November 9th, 2014 at 15:55 הגב

מונע? הסביבה התפוסה ב”לוקשים” שמאכילים אותה מומחים מכל מיני סוגים עד שאנשים מאבדים את השכל הישר שלהם ולא רואים את ילדיהם כפי שהם באמת אלא דרך פריזמות של תיוגים שאין מקומם במציאות האמתית של הילד.
הורים לא מתארים לעצמם שמערכת החינוך אינה עוסקת בטיוב החינוך בכלל אלא בפוליטיקה של כיסאות כמו חברי כנסת. יש רק מורים מסוימים שעומדים איתן ולא נכנעו ל”לוקשים” של משרד החינוך ועדיין מחנכים כיאות עם השכל הישר שלהם ומוסרים את נפשם כדי שהילדים לא יאבדו במה שכיום קורה בחינוך. אלא ירימו ראשם מעל..

דר' מארק זלוצ'ין

November 11th, 2014 at 10:32 הגב

אני מסכים איתך לגמרי לגבי המצב של המערכת, אבל בהקשר של הוובינר הזה השאלה שלי היא יותר לגביך באופן אישי, החיים שלך, החוויה שלך…
ואגב, את לא חייבת לשתף את זה בפומבי, אבל אני כן מזמין אותך להיות קצת עם השאלות הללו כמעין הכנה לוובינר.

פאולה

November 9th, 2014 at 15:16 הגב

רגש בושה. חוסר יכולת להוציא דברים לפועל.