תודה מארק על השיתוף המאתגר מחשבה ורגש. הכל נשמע לי, כאילו דיברת בשבילי ומתוכי עד— שהצבת את שאלת ה “רשות”. בחושבי על כך, אני מתרגמת מילה זו ל: INSTANCE. כלומר רשות מחוקקת, גוף המיועד לשרת את הציבור.
להרשות לעצמי, זה החופש (שלי) לעשות, להרגיש ולחשוב את שעושה ל י טוב, מבלי להזיק או לפגוע באחר. ובנוסף, זה גם “לקחת” זמן לעצמי, ורק בשבילי. – אנחנו מכירים את המשפטים: “אני לא מרשה לעצמי ל…”, “אין לי זמן לעצמי כדי…” “אני לא מרשה לעצמי לאמר לא”…ועוד שכאלה. אם אנחנו לא ה”אדונים” על עצמינו, אז למי ניתן את “הזכות” או הרשות לפי שאלתך, להיות זאת? אכן נדרשה לי דרך ארוכה והרבה זמן כדי ללמוד, להכיר ולהפנים, שמותר לי- הווה אומר לנשמה שלי – להיות ולחוות כל מצב, רגש או תחושה, על י הצורך שלה. ולא של האגו (שלי). אני נמצאת בבית שלי, אצלי הפרטי והאישי, כשאני מציירת, רוקדת, מקשיבה למוסיקה… וגם כשעוסקת בעניינים טריוויאלים… ככל שאני ממוקדת ברגע הזה,אני מרגישה “להיות בבית”. — וכך גם בכל שאר הדוגמאות שנתת… ת ו ד ה !

ביום חמישי קברנו באדמת יקום נסיכה אמיתית
היא בחרה להקבר באדמת יקום כי אמרה שזהו הבית בשבילה
היא בנתה בית במקום אחר שם חייה את החיים שלה אבל במותה בקשה להטמן ביקום כי כאן הבית
חיים שלמים ורק בסופם חוזרים הביתה 🙁