home

לפני כמה שנים יצא לי להקשיב להרצאה של טיך נהאט האן – אחד ממורי הזן המוערכים ביותר שחיים היום במערב.

שם ההרצאה שלו היה Finding Our True Home – “למצוא את הבית האמיתי שלנו” – והוא דיבר על “מציאת הבית” כמטרה חשובה ביותר של התרגול הרוחני, במיוחד עבור האדם המודרני שלא מרגיש את עצמו “בבית” בתוך חייו הוא.

ובאמת, אם נעצור שניה ונבדוק מהם הדברים שמתקשרים אצלנו לאידיאל של “הבית”, נגלה שהוא מאגד בתוכו את כל אותן התחושות והחוויות שהלב שלנו כל כך כמהה אליהן:

  • שייכות
  • אהבה
  • ביטחון
  • תחושת בעלות – “מקום שלי”
  • הזדמנות להרפות ממאמץ ולנוח

ואפשר, כמובן, להמשיך את הרשימה הזאת עוד ועוד…

אבל, כאמור, אצל רובנו יש תחום אחד או יותר בחיים שלנו שבו אנחנו מרגישים לא לגמרי “בבית”:

  • אצל רבים זה מתבטא בתחום הקריירה – והם חיים עם התחושה המתסכלת “זה לא המקום הנכון בשבילי”
  • אחרים מספרים על תחושת הזרות שהם חווים במשפחת המקור שלהם – בחברת ההורים, האחים והאחיות שלהם
  • לפעמים אפילו זוגיות לא מרגישה כמו “בית” – חסרות שם תחושות של אהבה או ביטחון
  • וישנים גם אנשים רבים שלא מרגישים “בבית” בתוך הגוף של עצמם

אז מה גורם לנו להרגיש “הומלסים”?

ומה אפשר לעשות, כדי להתחיל להרגיש בנוח “בתוך העור של עצמנו” ולחזור הביתה בכל אחד מן “מעגלים” הללו – קריירה, משפחה, זוגיות, רוחניות, רגשות?

אלה הן בדיוק השאלות עליהן אני מתכוון לענות בשיעורים הבאים של המיני-קורס הזה, אבל כדי להתניע את התהליך שיעזור לך “למצוא את המקום שלך”, לא צריך לחכות עד לשיעור הבא.

גיאורג גורדייף – אחד המורים הרוחניים הגדולים של המאה ה-20 – אמר פעם:

כדי שלאדם יהיה סיכוי לצאת מן הכלא,
עליו קודם להבין שהוא בכלל נמצא בכלא.

באופן דומה, לפני שנוכל לחזור הביתה, עלינו קודם כל לשים לב איפה אנחנו מרגישים “לא בבית”.

ולכן אני מזמין אותך לעשות עכשיו את הצעד הראשון במסע שלך הביתה ולבדוק עם עצמך – באיזה תחום בחיים שלך “חסר לך בית”?

ואחרי שנתת לתובנה הזאת מקום “בפנים”, אני מזמין אותך גם לתת לה מקום “בחוץ” ולשתף בתגובות למטה מה גילית…



הוסף תגובה

13 תגובות עבור [לחזור “הביתה” – שיעור #1]
על “געגועים לבית” ומציאת “המקום” שלנו בחיים

דידה

July 12th, 2015 at 18:47 הגב

בית. שאלה גדולה. תמיד הייתה קשה לי. דווקא בני מזל סרטן מצויינים כקשורים לבית ואני תמיד ברחתי וחיפשתי והלכתי לזמני, לבינתיים. לצערי, אני לא מרגישה בבית בענייני היומיום, הדברים הרגילים של היומיום. דווקא בשיחות מעין אלו אני בבית.
הומלסית בכללי בהחלט. שם ולא שם במיוחד במשפחה .

דר' מארק זלוצ'ין

July 14th, 2015 at 10:41 הגב

הי דידה,
בשפה ארכיטיפית מה שאת מתארת נשמע כמו נוכחות חזקה של “הנודד” – את מוזמנת לצפות בהרצאה ראשונה של הקורס האינטרנטי על ארכיטיפים ששם אני מסביר את זה יותר בהרחבה:
http://my-wave.co.il/?page_id=6178#video
מקווה שזה ייתן לך יותר בהירות לגבי המקום שבו את נמצאת כרגע…

כנרת

March 1st, 2015 at 21:24 הגב

אני לא מרגישה בבית מול ידידים ומול רוב קרובי המשפחה המורחבת שלי.
בנוסף – כבעלת עסק אני לא מרגישה בבית בשיווק ומכירות (ובמיוחד של מה שהכי חשוב לי להציע בעסק), יוזמה תכנון ואסטרטגיה עסקית, גביית כספים, וכל מה שמתחבר להצלחה.
יש לי נטייה מאוד דומיננטית לוותר מראש במקומות האלו שהתחילה בשלב מאוד מוקדם בחיים
כנראה כדי להימנע מלחוות דחייה/ תחושה שנוכחותי נסבלת (אך לא רצויה)/ שאני מטריחה … אפילו כשזה ממש לא נכון

דר' מארק זלוצ'ין

March 2nd, 2015 at 10:51 הגב

זה מקום ממש חשוב כנרת – תודה שאת מביאה את זה לכאן!

בחוויה שלי – גם האישית וגם מתוך המפגש שלי עם הרבה מטפלים ומאמנים – מה שקורה הוא הרבה פעמים אנחנו מביאים את “הומלסיות” שלנו אל תוך העסק ומנסים להשתמש בעסק, כדי למלא את החור השחור שמרגיש חסר בית.

לרוב מה שעובד זה דווקא התנועה ההפוכה – קודם כל “למלא את החור השחור”, ואז להגיע לעסק שלנו יותר “מלאים”, יותר “נתמכים”, במקום להפיל את ההומלסיות שלנו על העסק והלקוחות שלנו.

אני יודע שזה יכול להשמע קצת מופשט – האם את מבינה למה אני מתכוון כאן?

קורין

March 1st, 2015 at 21:19 הגב

שלום דר’ זלוצ’ין
איזה פוסט מעניין., תודה רבה .
בוודאי שחייבים לנבט את עצמינו לשייט במים שקטים , החיים הם כמו שייט והים לא יכול להיות תמיד סוער.בכדי שיהיה שקט וסביר ברב הימים , תלוי מה אנו עושים.
אני מניחה שרובינו לא תמיד יודעים אך ומה לעשות.. בכל אופן באחד או שני תחומים לפחות.תחום העיסוק זה דבר שרק בשנים האחרונות התאזן אצלי למשהו שהכי מתאים לי אך מאחר שאני עוסקת בכמה תחומים . הייתי שמחה אילו אחד מהם היה מקבל משקל חזק יותר מהשני שממנו אני מתפרנסת. אני יושעת שאני טובה באחר אך למיטב ידיעתי קשה להתפרנס ממש ממנו… ובכל זאת אני מושעת שאני טובה בעשייה זו. מלבד זאת החיים יקרים ומי לא היה רוצה לחיות חיי רווחה ? אך אך עושים את זה ממש? או פשוט להגיד תודה על מה שיש ולא לצפות ליותר מדיי. שוב תודה על דסריך. כל טוב

דר' מארק זלוצ'ין

March 2nd, 2015 at 10:46 הגב

אלה הן שאלות ממש חשובות, קורין – וחשוב להרשות לעצמך לשאול אותן, ולהיות ערה לשתי מלכודות שהרבה אנשים נופלים לוכן.

האחת היא “למרוח את עצמנו” בסיסמאות בסגנון “פשוט להגיד תודה על מה שיש” ולהתעלם בעצם מאותם הקולות הפנימיים שאומרים לנו “משהו חשוב עדיין חסר, משהו בתוכי עדיין מחפש את הבית שלו”.

המכלודת השניה – ההפוכה – היא להתחיל לרדוף אחרי כל מיני מטרות “גדולות” שעולם ההתפתחות האישית כל כך מלא בהם – אני לא אומר כאן שאנחנו צריכים להקטין את עצמנו, אלא שחשוב להיות קשובים לעצמנו – ללב ולבטן שלנו – כדי שלא נרדוף אחרי “חלומות פלסטיק” שלא באמת ייתנו את חווית “הבית”…

שולה

March 1st, 2015 at 20:06 הגב

חסר לי בית בעצמי כאשר אני מבקרת את עצמי במקום לעודד את עצמי
חסר לי מקום ואנשים להגשים ביחד חלומות משותפים
חסר לי מקום בלב לראות את משפחתי ככזו – ואולי זו ביקורת עצמית

דר' מארק זלוצ'ין

March 2nd, 2015 at 10:39 הגב

תודה על השיתוף, שולה.

רון

February 25th, 2015 at 20:28 הגב

בהחלט יש מקומות אחרים: במשפחת המקור, עם חברי ילדות , שכנים משכבר הימים, חברים וחברות מתקופת הלימודים הגבוהים ותקופת הרווקות, בעבודה, בבית עם אישתי וילדי (כשהם במצב רוח טוב במיוחד…)

רון

February 25th, 2015 at 0:29 הגב

חסרה תחושה של הקשבה אמיתית, פירגון , אמפטיה, כיבוד האחר והתעניינות בעולמו.

דר' מארק זלוצ'ין

February 25th, 2015 at 16:54 הגב

בהחלט דברים חשובים ביותר – האם יש לך מוקמות אחרים בחיים בהם אתה יכול לקבל את הדברים הללו?

רון

February 23rd, 2015 at 22:40 הגב

חסרה תחושת בית בחלק מהמשפחה המורחבת.

דר' מארק זלוצ'ין

February 24th, 2015 at 21:04 הגב

תודה על שיתוף, רון.
אתה יכול להגיד איזו “איכות ביתית” חסרה שם?

אפשר למצוא אותי גם בפייסבוק