עדכון (30 למאי, 11:35):

קיבלתי הבוקר מבול של מיילים מאנשים שרצו לשתף אותי באתגרים שלהם, אבל לא הרגישו בנוח לשים את זה בתגובות. אז תרגישו חופשי לשלוח לי הודעה אישית – השיתופים שלכם מאוד חשובים לי, כדי שאוכל למקד את התכנים הבאים ולתת את הכלים הרלוונטיים ביותר עבורכם.


הוסף תגובה

11 תגובות עבור פוסט וידאו ראשון – “לעלות על הגל”

אורה כהן

June 7th, 2011 at 15:55 הגב

נכון שלכולנו יש רגעי קסם/חסד ואכן אפשר לסמן v על “להיות על הגל” רגע אחרי הסימון חוזרת שוב ההרגשה של תקיעות וחוסר מיקוד על מה המשימה הבאה. כך שלעלות על הגל זה יציאה מהדחיינות ומהתקיעות עליה על הגל ושוב חוזר חלילה. השאלה: איך אפשר לתפוס את הגל לזמן ממושך?
חג שמח
ד”ר אורה כהן

דר' מארק זלוצ'ין

June 8th, 2011 at 21:10 הגב

שלום אורה,

בשאלה שלך את עלית על הנקודה המרכזית בעיניי – איך אנחנו הופכים את “רגע קסם” ממשהו ש”קורה לנו” – במילים אחרות, “רגעי חסד” – למשהו שאנחנו יוצרים בצורה מכוונת?

דיוק על זה אני הולך לדבר כאן בבלוג – ולפני יומיים פרסמתי את הוידאו הראשון בסדרה – “מיתוס ההתכוונות” – (תוכלי להגיע אליו גם דרך התפריט עליון בבלוג)

אירה

June 5th, 2011 at 17:45 הגב

1. “משימות” שקשורות לבריאות שלי, כמו פעילות גופנית למשל
2. עבודות הבית הימיומיות – עד שהן מצטברות ואז עושים “פרויקט ענק” לפינוי
3. זמן איכות בזוגיות ותחביבים – משום מה תמיד נדחפים לעדיפות אחרונה, תמיד אין זמן לזה עכשיו

אני לא יודעת להסביר למה. תמיד “אין לי זמן”. גם כשאני בונה תוכנית “מדהימה” אין מצב שהיא תצא לפועל בשלמותה ושאני אספיק הכל. התירוצים כל פעם הם שונים – “לא הספקתי כי…” אך התוצאה אותה תוצאה

סיגל

May 30th, 2011 at 8:47 הגב

נעים מאד לראותך, הוידאו נחמד מאד.

1. תקיעות ביחסים עם ילדיי המתבגרים
מקווה שזו רק תקופה שכזו, שתחלוף אך תמיד יש התנגדות עצומה למה שאני מבקשת מהם וזה גורם לריחוק פיזי ונפשי שלי מהם. לעיתים באמת יש ‘רגעי חסד’ כמו שאמרת, וזה קורה כשאני לא מצפה מהם לעשות דבר.
2. תקיעות בלהתבטא בדיבור/נגינה מול קהל אנשים.מלהיות במרכז ההתרחשות.
ישנה זרימה כאשר זה לא פנים מול פנים- כשאני כותבת את דבריי (במייל למשל) או מופיעה כשאור מסנוור אותי ואינני רואה את האנשים שצופים בי אני מתנתקת מהמחשבה עליהם והנגינה טובה..
נובע מפחד מוגזם מביקורת של אנשים אחרים כלפיי, ההגיון לא עוזר לי זה כמו שיתוק פיזי ממש..
3. תקיעות בכל מה שנוגע לכסף, קשה לי לבקש סכום כסף שמגיע לי עבור עבודה, תמיד עושה הנחות, ומבקשת בהיסוס.
הסיבה- שוב פחד שאנשים יחשבו שאני לא מספיק טובה ושהעבודה שלי לא שווה את הכסף- שלא מגיע לי. גם כאן ההגיון לא עוזר, זה משהו שתקוע בפנים זו תגובה אוטומטית בלתי נשלטת!

דר' מארק זלוצ'ין

May 31st, 2011 at 13:44 הגב

הו, “מלכודת הציפיות” הערמומית 🙂

עקיבא

May 30th, 2011 at 6:41 הגב

1.פחד מהלא ידוע
2.השחות דעת
3.חוסר דיוק בהגדרת מטרות

קפלן

May 30th, 2011 at 0:09 הגב

בקיצור נמרץ-
כסף- כי אין לי שום הכשרה מיקצועית ואולי נייתי גם קצת עצלן (בכל זאת בגיל 27 לעבוד כל הזמן בעבודות מזדמנות ומתחלפות זה לא החלום שלנו)
זוגיות-ביישן אבל בעיקר דימוי עצמי בתחת
ביטחון עצמי-אולי בגלל מכלול ה”שום דבר” וה”כלום” שיש באמתחתי (למרות שאני מתנער קצת מאחריות זו ומשליכה על החינוך המסכן והמאפן שקיבלתי ללא פידבקים-מיותר לציין-) יאלה נראה מה אתה שווה?!

אבישג

May 29th, 2011 at 22:58 הגב

היי מארק
תודה על הבלוג נעים לראות אותך 🙂

הנושאים שלי :
עבודה
בריאות ( לא טריויאלי אני יודעת )
זוגיות

אור ושמחה
אבישג

יאיר

May 29th, 2011 at 22:56 הגב

מה שהכי מפריע לי זו העובדה שיש לי תכנית פעולה. ותכנית טובה. אפקטיבית. ברת ביצוע. ופשוטה.
אבל – אני קם בבוקר ו – לא עושה דבר.

כאילו משהו שם לא גורם לי להתחיל בעשייה. אני יודע שאני צריך לעשות, אני יודע מה לעשות –
ורק , לא עושה.

לא ברורה לי הסיבה. אני מנסה לחקור ולברר הרבה זמן.
ולא מוצא תשובה

מברוכ על הוידאו-בלוג החדש . מעיניין ומרתק
יאיר

דר' מארק זלוצ'ין

May 31st, 2011 at 13:43 הגב

הי יאיר,

אתה מעלה פה סוגיה חשובה ביותר – מה שאני קורא לו “מיתוס התכנון” – מבטיח להתיחס לזה בהרחבה באחד הוידאו הקרובים 🙂

מירי

May 29th, 2011 at 22:43 הגב

שלום מארק

נעים מאוד לראות אותך..ועוד יותר להאזין לך..
אתה נוגע בליבה של החיים שלא תמיד מדברים עליהם,
מחכה לתוכניותיך בעניין רב,

מירי

אפשר למצוא אותי גם בפייסבוק